סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
מבזקים חמים
29/6/2020

טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס עם מינוציקלין מקומי

פרי אימפלנטיטיס הינו מצב זיהומי המשפיע על הרקמות סביב שתלים דנטליים ומציג סימני דלקת קלינית ואובדן בלתי הפיך של העצם התומכת. ישנם כמה גורמים המעורבים באטיולוגיה של פרי אימפלנטיטיס ומקובל עתה כי ביופילם של חיידקים מהווה גורם סיכון גדול להתפתחות של המחלה. אי לכך, המטרה העיקרית של הטיפול היא הסרת החיידקים הפתוגניים המיישבים את פני השטח של השתל המזוהם. טיפול בלתי כירורגי מציג יעילות קלינית מוגבלת בפתרון של פרי אימפלנטיטיס. עם זאת, טיפול כירורגי עם מטלית פתוחה הינו מומלץ, שכן הוא מייצר ריפוי טוב יותר ונותן גישה המאפשרת את טיהור פני השטח. עם זאת, חיטוי פני השטח של השתל נשאר משימה קשה בשל המאפיינים הגיאומטריים של פגמי עצם סביב השתל ומורפולוגיה של סיב התלויה במערכת. זאת במיוחד בשימוש בסקֵילר מונע במכונה, המבוסס על אולטרסאונד, שאינו מספיק על מנת לנקות את פני השטח של השתל המזוהם. המצב המתואר הניע את היישום של כמה שיטות נלוות בעבור חיטוי בעת טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס, כולל שימוש בתמיסה פיסיולוגית או גורמים כימיים, טיפול פוטודינמי ואבקה אברזיבית המיושמת באמצעות לחץ אוויר. במחקרים קודמים דווח, כי טיפול כירורגי בשילוב עם שיטות נלוות שונות של חיטוי פני השטח הביא לתוצאות קליניות טובות יותר; עם זאת, לא נמצאה שיטה אחת אשר הוכחה כטובה ביותר. מחברי המאמר מציינים, כי נערכו מספר מחקרים על אודות היתרונות של שימוש מקומי באנטיביוטיקה, המאפשר קיום ריכוזים גבוהים של התרופה בעת טיפול בפגמים בעצם סביב שתלים. מחקרים רבים העריכו את ההשפעה של אנטיביוטיקה מקומית כנספח לטיפול בלתי כירורגי ונמצאו השפעות חיוביות על פרמטרים קליניים במונחים של הפחתות משמעותיות בעומק הכיסים (PPD) ודימום/תפליט בעת בדיקת מחדר (BOP). עם זאת, רוב המחקרים הקודמים העריכו את היעילות של שימוש באנטיביוטיקה מקומית בשילוב עם טיפול בלתי ניתוחי, בעוד שלדעת החוקרים לא קיים מחקר אשר העריך את ההשפעה של שילוב של אנטיביוטיקה עם טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס חמורה. הם הניחו, כי טיפול חוזר באנטיביוטיקה עשוי להפחית את הסיכון לזיהום חוזר של ביופילם חיידקי לאחר הטיפול הכירורגי הראשוני.

מטרה
המחקר הקליני האקראי הנוכחי המבוקר עם פלסבו בוצע על מנת להעריך את התוצאות הקליניות, המיקרוביאליות והרדיוגרפיות של טיפול מקומי חוזר ונשנה של מינוציקלין בשילוב עם טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס. לצורך המחקר גויסו 50 מתרפאים, באוניברסיטת סיאול בדרום קוריאה, עם פרי אימפלנטיטיס ובוצע טיפול כירורגי עם יישום מקומי של אחד מהשניים: משחת מינוציקלין או פלסבו. היישום של מינוציקלין עם חיטוי על-חניכי חזר אחרי חודש, שלושה חודשים ושישה חודשים לאחר הניתוח. מדד הרובד, מדד החניכיים (GI), עומק כיסים בבדיקת מחדר ודימום/תפליט בעת הבדיקה נמדדו בעת נקודת הבסיס ואחרי חודש, שלושה חודשים ושישה חודשים. השינוי ברמת העצם התומכת (SBL) נמדד באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת עם אלומת חרוט ונותח בין נקודת הבסיס לבין לאחר שישה חודשים. ניתוח המצב המיקרוביאלי בוצע באמצעות תגובת שרשרת של פולימראז בזמן אמת.
שתי הקבוצות הציגו שיפורים במדידות הקליניות והרדיוגרפיות לאחר הטיפול הכירורגי. נמצא הבדל משמעותי בשינויים בעומק הממוצע של הכיסים בבדיקת מחדר בין קבוצת הבדיקה לקבוצת הביקורת (2.68±1.73 ו-1.55±1.86 מ"מ, בהתאמה) (p=0.039). נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בכל הקשור לשינויים במדד החניכיים וברמת העצם התומכת הממוצעת. שיעורי ההצלחה בטיפול, המוגדרים כעומק כיסים קטן מחמישה מ"מ, היעדר דימום/תפליט בעת בדיקה והיעדר אובדן עצם נוסף, היו 66.7 אחוזים ו-36.3 אחוזים בקבוצת הבדיקה ובקבוצת הביקורת, בהתאמה. ספירת החיידקים השייכים לקומפלקס האדום הראתה נטייה לירידה בשתי הקבוצות עד לשישה חודשים; עם זאת, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות. איש מהמתרפאים בקבוצת הבדיקה לא נשא חיידקי Porphyromonas gingivalis או Tannerella forsythia בשישה חודשים.
מסקנות החוקרים הן, כי ממצאים אלו מצביעים על כך כי היישום המקומי החוזר ונשנה של מינוציקלין בשילוב עם טיפול כירורגי, מספק יתרונות משמעותיים במונחים של פרמטרים קליניים ותוספת עצם רדיוגרפית, עם שיעור הצלחה גבוה יותר של הטיפול תוך תקופת ריפוי קצרה.


Cha JK, Lee JS, Kim CS. Surgical therapy of peri-implantitis with local minocycline: A 6-month randomized controlled clinical trial. J Dent Res 2019; DOI: 10.1177/ 0022034518818479